ברכותיי, הצלחתם לעבור את השנתיים הקשות ביותר לכל עסק, אולי אפילו את קו ה 5 שנים האימתני, יש לכם עשרות מאות אולי אלפי עובדים... עכשיו תתחילו להיות מודאגים.
אתם מכירים את המהלך, כשהייתם חברה צעירה של עובדים בודדים, כולם עשו הכל, אכלו פיצה ונסעו באופניים, היתה תשוקה ואחווה, היו חלומות גדולים והיה למה לקום בבוקר. עברו כמה שנים, אתם כבר 30 עובדים, משרדים בבניין משקיף לעוד בניין שמשקיף, חדר אוכל קטן וכמה רכבי חברה, עדיין תשוקה, אבל כבר כמה מהעובדים וההנהלה אולי עזבו, יכול להיות שהיתה כבר מריבה או שתיים, אבל עדיין האדרנלין דופק.
עכשיו אנחנו בשלב השומני, מאות או אלפי עובדים, יש בעלי מניות יש דירקטוריון יש עורכי דין, יש מחלקות, עשיתם כמה שינויים במודל העסקי, ההנהלה גדלה ותפחה ופתאום משהו בקסם נעלם, אולי.
בפוסט הקצר הזה נדבר על מספר נקודות שעומדות בפני היזם שנייה לפני הנסיקה או שנייה אחריה:
הלחץ גדל! זהירות מפני לחץ נפשי, לחץ הוא הגורם מספר 1 לכל הצרות, הבריאותיות, המשפחתיות, ובכלל. חוסר איזון בחיים של היזם או המנכ"ל יגרום לפגיעה בחיים האישיים ויוביל לפגיעה בעסק. לכן חשוב מאוד, לא לתת לעובדים ולמנהלים לאבד פרופורציות, זמן איכות עם המשפחה, חופשה, שקט בזמן האוכל, כל אלו חשובים לשמור על המרוץ למרחקים ארוכים.
אווירה! התחושה בתת המודע חייבת לשדר לנו כיף ולא עבודה, מה הכוונה? המצב האידיאלי של כל עובד בכל עבודה הוא להסתכל על זמן העבודה שלו באותו אופן בו הוא מסתכל על החופשה שלו או כל פעילות שהיא פעילות שאני רוצה לעשות, לא חייב לעשות. לכן המטרה שלנו היא לייצר לעצמינו ולעובדים תחושה שאנחנו מחוברים למה שאנחנו עושים בזמן העבודה, לא רק עושים פעולה אוטומטית שתביא לנו פרנסה בסוף החודש - מי שחושב שמספיק לתת לעובד משכורת בכדי להוא ממנו 100% טועה.
ולכן, חשוב לייצר תחושת חשיבות! תחושת חשיבות נוצרת כאשר העובד או המנהל מרגיש שהפעולות שלו מקדמות את המפעל וזוכות להכרה. כאשר העובד מקבל ערך בעבודתו הוא מתחבר לפעולות שהוא מבצע ומרגיש את החשיבות בכך שהוא יעשה את עבודתו בצורה הטובה ביותר.
העובד חייב להרגיש שהמקום עבודה שומר ומגן עליו! אם העובד ירגיש שההנהלה שומרת על האינטרסים שלה ולא על האינטרס של העובד הוא יאבד את הנאמנות שלו בחברה. אם חייל בצבא ירגיש שהרמטכ"ל לא ידאג לו באם יקרה לו משהו, הוא לא יעשה את הטוב ביותר שהוא יכול לטובת הצבא. לכן חשוב להבין שמקום העבודה חייב לשדר לכל עובד: אתה חשוב לנו ואנחנו נדאג לך ולא נפקיר אותך, כך תעלה רמת הנאמנות וההשקעה של כל עובד לא משנה מה תפקידו.
אחת הבעיות של עסק לאחר מספר שנים במידה והוא מצליח, היא הכניסה לאזור הנוחות. בלוקבסטר וטאואר רקורדס הן דוגמאות ידועות, העסק מתחיל להכנס לרוטינה ומשקיע אנרגיה בלקוחות חדשים או שימור לקוחות ישנים ושוכח להתחדש. לא משנה באיזה תחום אתם תמיד השוק משתנה וחשוב מאוד להרגיש לאן האנושות צועדת מבחינה תרבותית וטכנולוגית, ככל שהרכישה און ליין מתרחבת, ככל שאנשים מעוניינים לדבר פחות בטלפון, כך עסקים שבנויים על קהל מבקרים חווים ירידה בהכנסות. יש סיבה למה רשתות האופנה בצרות, רשתות צעצועים נסגרות, כל עסק חייב לראות איך התנהגות של לקוחותיו משתנה.
וזה מביא אותנו לשיווק, פרסומות טלויזיה, באנרים באתרים ודפוס הינם דרכי פרסום המאבדים אפקטיביות, מודעות גוגל איבדו 20% מהאפקטיביות השנה מפני שאנשים החלו להתעלם ממודעות. חייבים לעקוב אחרי האזורים עליהם העיניים של הלקוחות מביטים ולא מה שהתרגלתם ונוח לכם.
אחת הבעיות הכואבות של הנהלה ודירקטוריון הינה המחשבה לטווח קצר, מחיר המנייה או ההכנסות לרבעון, אין מחשבה לטווח ארוך כי כל אחד צריך לחשוב על הביצועים שלו ולא על החזון של החברה. לכן חשוב לנקוט בפעולות לטווח רחוק: לשים כסף בצד כדי שניתן יהיה לחצות תקופות קשות, כדי שניתן יהיה לוותר על מקורות הכנסה שפוגעות במוניטין או להגן על המותג. לדאוג תמיד שיהיו אנשים בתפקידי חדשנות, כדי שניתן יהיה לשכנע את כל החליפות למה מבחינה עסקית החברה צריכה להשקיע בכיוונים חדשים.
צריך לדעת לחתוך, מדי תקופה חייבים לעבור על כח האדם הנכסים וההוצאות, ולחתוך היכן שצריך, לא רק כדי לחסוך כסף, אלא גם כדי לתת לחברה לרוץ מהר יותר. יותר מדי עובדים יותר מדי תהליכים מונעים מהחברה לפרוץ בדיוק כמו אנחנו אחרי שהעלינו 30 קילו מנסים לרוץ ספרינט ופתאום מרגישים שקשה לזוז.
לשמר את התשוקה, חובה
Comentarios